Deprecated: Unparenthesized `a ? b : c ? d : e` is deprecated. Use either `(a ? b : c) ? d : e` or `a ? b : (c ? d : e)` in /home/seoweb/domains/caraccident.co.il/public_html/lib/factory.php on line 219
תאונות דרכים קטלניות – הליכי החקירה והמשפט
נפגעת בתאונת דרכים?
מגיע לך פיצויי כספי!
בדוק את גובה הפיצויי שמגיע לך:
לחצו לשליחה

טיפול בתאונות קטלניות

בכל מקרה נתון, בו מתרחשת תאונת דרכים קטלנית הגובה קורבנות בנפש, ברי שמדובר במקרה פלילי המחייב את מעורבות וחקירה משטרתית. להרחבת היריעה הפרוצדוראלית נפרט להלן את הליכי החקירה והמשפט הנערכים במקרים של תאונות דרכים קטלניות.

קודם להגשת כתב האישום, מבצעת המשטרה חקירה אודות נסיבות התאונה, במסגרתה היא עשויה לגבות את עדותם של עדי ראייה ושל המעורבים בתאונה.

לחומר חקירה דנן מצטרפים ברוב המקרים הרשומות הרפואיות של מי שניזוק בתאונה, כמו גם מסקנותיהם של בוחני תנועה משטרתיים. הבוחנים בודקים בין היתר, את סימני חריקת צמיגי המכוניות על הכביש בו ארעה התאונה ומסיקים את מסקנותיהם, אף בהסתמך על צילומים שנלקחו בסמוך להתרחשותה.

לאחר איסוף החומרים האמורים, בוחן קצין משטרה את תיק החקירה וממליץ לאור האמור בו האם להגיש כתב אישום או לאו.

הגשת כתב האישום

כאשר מזכירים את הביטוי תאונות דרכים קטלניות במישור המשפטי, הרי שמתכוונים לתאונות דרכים שגבו מחיר בנפש.

כל שאר תאונות הדרכים אינן מוגדרות כ"קטלניות", אף אם הן גרמו לפגיעות גופניות קשות למעורבים בהן.

לסיווגה של התביעה יש משמעויות רבות, כאשר אחת מהן נוגעת לגוף המוסדי שמגיש את כתב האישום לבית המשפט כנגד הנהג הפוגע.

כך, כאשר לא מדובר בתאונות דרכים קטלניות, הסמכות להגשת כתב האישום נתונה לתובע המשטרתי, אשר נקבע על פי האיזור והמחוז בו ארעה התאונה.

לעומת זאת, כאשר התאונה הובילה למותו של אדם, הפרקליטות היא זו שתהא הגוף המוסמך להגיש את כתב התביעה לבית המשפט הרלוונטי.

למידע נוסף קיראו בנושא תביעתת פיצוי עיזבון

סגירת תיק החקירה

המלצתו של קצין המשטרה הינה בגדר המלצה בלבד, כך שהמילה האחרונה והקובעת בנוגע להגשת כתב אישום מסורה לגוף התובע. התובע המשטרתי או הפרקליטות, בהתאם לסוג התאונה, מחליטים על פי תיק החקירה באיזה סעיפים אשמים המעורבים בה ומבססים את כתב האישום על אותם סעיפים.

לא למותר לציין, כי ישנם מצבים בהם התביעה מחליטה שלא להגיש כתב אישום כנגד המעורבים, על אף שלכאורה הם עברו את העבירות המיוחסות להם.

סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1962, מאפשר לגוף התובע לנהוג כאמור אם הוא נוכח, שאין בניהול משפט בנסיבות העניין עניין ציבורי.

בנוסף, החוק מאפשר לתביעה להורות על סגירת התיק, אם נוכחה לדעת כי אין די ראיות כדי להרשיע את המעורבים בתאונה.

במידה ותיק החקירה נסגר מחוסר ראיות, המשמעות היא שהוא יימחק מרישומיה של המשטרה, זאת בניגוד לתיק שנסגר מחוסר עניין לציבור, כמפורט לעיל.

הרשעת הנאשם וגזירת העונש

בית המשפט לתעבורה הוא בעל הסמכות לדון בכל עבירות תעבורה המנויות בפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א – 1961. העונש שייגזר על הנאשם בעקבות הרשעתו ייקבע בהתאם לחומרת העבירה בה הוא הורשע, כאשר יש סעיפים אשר מחייבים את בית המשפט לפסוק עונשי פסילה מינימאליים.

נפגעת בתאוונת דרכים? לחץ כאן ותדע את מי תובעים...

 כך, אדם שמעורב בתאונת דרכים קטלנית ומוגש נגדו כתב אישום המתבסס על עבירת גרימת מוות ברשלנות (סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977), בית המשפט מחוייב על פי הפקודה לפסול את רישיונו לשלוש שנים לפחות, זאת בנוסף לעונש המאסר שהוא עלול לקבל, העומד על מינימום של שלושה חודשים ועשוי להגיע עד לשלוש שנים בנסיבות מחמירות.

זקוק לעורך דין המתמחה בתאונות דרכים? לחץ כאן ליצירת קשר