טראומה נפשית אחרי תאונת דרכים

טראומה נפשית מוגדרת כתגובה לאירוע הנתפס כמאיים על החיים, או כמאיים על שלמות פסיכולוגית. טראומה נפשית מלווה לרוב בתחושה עזה של פחד או חוסר אונים.

מבין הדוגמאות לאירועי טראומה ניתן למנות אירועי תקיפה, פיגועים, אסונות טבע, מלחמות ותאונות דרכים.

מספר ההרוגים בשל תאונת דרכים בישראל גבוה יותר מאשר בכל מלחמות ישראל.

כמות הפצועים מגיע למאות אלפים בשנה, כאשר לצד הפגיעות הגופניות, ישנן השלכות רגשיות רבות.

ישנם מספר מאפיינים של תאונת דרכים, המשפיעים על התהוות הטראומה: מדובר באירוע המתרחש במפתיע, מלווה אותו תחושה של אימה וחוויה של חוסר אונים, החוויה קשה לעיבוד, ומכניסה למצב של הלם.

פציעות גופניות של המעורבים בתאונה נוטות להגביר את הטראומה הנפשית שכן הן מגדילות את תחושת האיום על החיים.

לצורך הכנת הסקירה שלפניך, פנינו אל הפסיכיאטר המומחה, ד"ר אילן טל, המנהל את מרכז ד"ר טל לתמיכה רגשית ונפשית, ושוחחנו עמו על ההשפעות הנפשיות העמוקות של נפגעי תאונות הדרכים ובני משפחותיהם.

ד"ר טל טיפל לאורך השנים במאות ואלפי מטופלים שהגיעו למרכז, לאחר שחוו טראומות קשות ומגוונות, לאחר מעורבות בתאונת דרכים, ומוך ניסיונו הקליני ניתן ללמוד ולהסיק מסקנות חשובות ומעניינות.

טראומות נפשיות לאחר תאונת דרכים

לתאונות דרכים השפעות נפשיות נרחבות היכולות להופיע גם לאחר הקלה שבתאונות, שכן אופן תפיסת האירוע כמסכן חיים משפיע על התפתחות טראומה נפשית יותר מאשר הסכנה הממשית הנלווית לאירוע.

כל אחד חווה אירועים באופן שונה, לשני אנשים המעורבים באותה תאונת דרכים יכולים להופיע תסמינים פסיכולוגים שונים, זאת בהתאם לעיבוד, הפרשנות ואופן תפיסת התאונה, שמושפעים גם מנטיות אישיותיות ורגשיות קודמות.

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) היא ההפרעה הפסיכיאטרית הנחקרת ביותר בהקשר של אירועים טראומטיים, אך זו אינה ההפרעה היחידה שעלולה להתפתח. הפרעת לחץ אקוטית, דיכאון, הפרעת הסתגלות, התמודדות נפשית עם פציעות ופוביה מנהיגה הן גם השלכות נפוצות של תאונות דרכים העלולות לפגוע בתפקוד ובאיכות החיים.

מהי הפרעת לחץ אקוטית (ASD)?

הפרעה המופיעה לרוב כיומיים עד חודש לאחר תאונת הדרכים. סימני החרדה בהפרעה זו מקבלים ביטוי דרך שלוש קבוצות סימפטומים:

סימפטומים חודרניים בהם האירוע נחווה מחדש באופן בלתי רצוני דרך סיוטי לילה או מחשבות טורדניות. סימפטומים אלו יכולים לדמות מצב של חוויה מחודשת של האירוע הטראומטי ולכלול עליה בדופק לב, הזעה, קיפאון הדומים מאד להתקף פאניקה.

סימפטומים המנעותיים: נטייה להימנע מכל דבר שמזכיר את הטראומה. במקרה של תאונת דרכים מרכיב זה יכול לפגוע מאד בתפקוד שכן הימנעות מנסיעה ברכב מאד מגבילה.

סימפטומים דיסוציאטיבים: כלומר תחושה של ניתוק, הלם, קהות רגשית ושכיחת פרטים מהאירוע.

שלושת מקבצי הסימפטומים מאפיינים הפרעת לחץ אקוטית. מעריכים בבריטניה כי בערך 20% מהמעורבים בתאונות דרכים חווים הפרעה זו לאחר תאונה.

יתכן ותופיע רמת חרדה מאד גבוהה שתפגע בתפקוד גם ללא הופעת כלל הסימפטומים, או בהופעת מקבץ סימפטומים אחד. מתן סיוע נפשי סמוך ככל האפשר לתאונה יכול למתן באופן משמעותי את התגובה לטראומה, להגדיל את הסיכוי להתאוששות ממנה ולמנוע את התפתחות החרדה להפרעת דחק פוסט טראומטית.

מהי הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)?

כאשר הסימפטומים של הפרעת לחץ אקוטית נמשכים מעל חודש נהוג לאבחן הפרעה זו.

הקריטריונים לאבחון כוללים חשיפה לאירוע טראומטי, הופעת סימפטומים חודרניים, הימנעות מגירויים וזיכרונות המזכירים את התאונה, מצב רוח רע, ועוררות גבוהה בתגובה לגירויים הנקשרים לתאונה.

מדובר בהפרעה הפוגעת בתפקוד וגורמת לסבל רב עבור מי שחווה אותה.

מהי הפרעת הסתגלות?

כאשר הקריטריונים לאבחון הפרעת דחק פוסט טראומטית אינם מתקיימים במלואם, אך יש דחק משמעותי המתבטא בתגובות חרדה או דיכאון אינטנסיביות הפוגעים בתפקוד התקין.

פוביה מנהיגה

מרבית האנשים שחוו תאונת דרכים שבים לנהוג כרגיל, אך יש המפתחים הימנעות מנהיגה, וחווים התקפי פאניקה או תחושת חרדה גבוהה כאשר הם נאלצים לנסוע ברכב. הימנעות מנהיגה יכולה לפעמים להתלוות להפרעת דחק פוסט טראומטית, כאשר היא מבטאת סימפטום הימנעותי של ההפרעה.

פיברומיאלגיה

פיברומיאלגיה היא תסמונת הכוללת מספר תסמינים של כאבים כרוניים בכל הגוף, ללא הסבר ברור, מלווים לעיתים בהפרעות שינה, פגיעה ביכולת הריכוז ומצב רוח ירוד.

לאחרונה נמצא קשר סטטיסטי בין תאונות דרכים שגרמו לטראומה נפשית לבין קיום ההפרעה. קשר זה נמצא גם כאשר לא הייתה פגיעת גוף ממשית מהתאונה.

לתאונות דרכים גם יכולות להיות פגיעות נפשיות לא ספציפיות, כמו דיכאון ואשמה שמאד שכיחים לאחר תאונה או הפרעות חרדה לסוגיהן. עבור אנשים בעלי עבר דכאוני או חרדתי, מעורבות בתאונת דרכים יכולה להוות עבורם אירוע דחק המעורר הישנות של מצב נפשי שהיה מווסת.

טראומה נפשית לאחר תאונת דרכים יכולה לגרום לפגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי גם כאשר אין פציעות גוף ממשיות ולהתקיים גם לאחר החלמה מהן באם יש. לפציעות גוף הנגרמות מתאונות דרכים יש השלכות תפקודיות ופסיכולוגיות רבות הקשורות בין היתר למגבלות תפקודיות, אופן תפיסת גוף, שאלות זהות, והתמודדות עם כאבים, זאת בהתאם למידת הפגיעה.

טיפול בטראומה לאחר תאונת דרכים

ד"ר אילן טל מסביר כי בהתמודדות עם טראומה מתאונת דרכים, הענקת סיוע רגשי סמוך ככל הניתן למועד האירוע יכול להפחית באופן משמעותי את הסיכון לפתח הפרעה פוסט טראומטית או כל הפרעה רגשית שעלולה לפגוע באיכות החיים ובתפקוד.

ישנם מספר טיפולים הממוקדים להתמודדות עם טראומה, הנפוצים הם טיפול בחשיפה ממושכת (PE), טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) וטיפולים תרופתיים.

טיפול בחשיפה ממושכת (Prolonged Exposure): טיפול קצר מועד שנועד לסייע למטופל לעבד את החוויה הטראומטית דרך חשיפה מבוקרת לאירוע בדמיון ובמציאות.

החשיפה מתמקדת בהתמודדות בגורמים המזכירים את התאונה ומהם המטופל נמנע. במהלך הפגישות המטופל לומד לעבד את הטראומה ולהתמודד עם גורמים מעוררי חרדה הקשורים אליה.

טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT): טיפול ממוקד המסייע למטופל להתמודד עם תסמיני הטראומה. עיקר הטיפול מתמקד בהבניה מחדש של מחשבות ואמונות הנוגעות לטראומה שגורמות לו לחוות סבל.

הבנייה זו מסייעת למטופל לארגן את אירועי הטראומה באופן פחות מאיים ומפחיתה את סימני המצוקה.

טיפולים אלו הם ממוקדים וקצרי מועד, ניתן לשלב אותם עם שיטות טיפול נוספות, במידה ויש צורך בתמיכה יותר ממושכת.

טיפול פסיכיאטרי: הטיפול שניתן בידי פסיכיאטר הוא באמצעות תרופות נוגדות דיכאון או חרדה. יתרון בולט של טיפול תרופתי הוא ביכולת להפחית באופן כמעט מידי את עוצמת חוויית הסימפטומים הנפשיים הנלווים לטראומה.

טיפול תרופתי יכול לסייע בהצלחת הטיפול הרגשי, שכן חוויה מופחתת של עוצמת הסימפטומים הקשורים לטראומה מאפשרת עיבוד והצפה של הזיכרונות הקשים בעת הטיפול.

המלצה לקריאה נוספת בנושא: על חרדת נהיגה והתמודדות מול פחד מתאונות דרכים (כתבה נוספת מאת ד"ר אילן טל)