תאונה עם קורקינט חשמלי
הקורקינט בעל ההנעה החשמלית הפך בשנים האחרונות לאמצעי תחבורה נפוץ בשטחים העירוניים. קיימים דגמים שונים של קורקינטים חשמליים אומנם התקן הישראלי שנקבע בשנת 2004 על ידי משרד התחבורה מאשר את השימוש רק בקורקינט חשמלי שמשקלו עד 12 קילוגרם, מהירותו המקסימאלית 12 קמ"ש והספק המנוע שלו עד 100 וואט.
תקן זה מפרט שהקורקינט החשמלי אינו נחשב לרכב ולכן אסור לנסוע בו על הכביש לפי פקודת התעבורה, אך הרכיבה עליו חייבת להיעשות בהתאם לחוקי העבורה.
מלבד זאת, מעמדו הייחודי של הקורקינט החשמלי לעומת אמצעי תחבורה ממונעים אחרים, יוצר בעיות משפטיות מורכבות במקרה של תאונה עם רכב או הולך רגל.
תאונה בין קורקינט למכונית
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 קובע בסעיף 2(א) את החבות של המשתמש ברכב מנועי לפצות נפגע גוף במקרה של תאונת דרכים, ללא קשר לשאלת האשם. סכום זה ישולם על ידי ביטוח שהנוהג חייב להחזיק בו לפי זה ולכן מכונה ביטוח חובה.
התקן של הקורקינט החשמלי קובע שקורקינט חוקי פטור מתשלום דמי ביטוח אלו. לכן במקרה של תאונה בין קורקינט חשמלי למכונית בה נגרמו נזקי גוף, סביר להניח שתקום לרוכב עילה לקבלת פיצויים מהגורם שאצלו מנוהל ביטוח החובה של המוכנית הפוגעת.
כאן גם המקום להדגיש כי בחודש יוני 2012 אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה תיקון לחוק הפיצויים לפיו מי שנפגע במהלך נסיעה על קורקינט שאינו עונה על הדרישות האמורות של משרד התחבורה לא יהיה זכאי לכיסוי הוצאותיו.
קיראו: מתי תאונת אופניים נחשבת לתאונת דרכים?
תאונה עם הולך רגל
תאונה בין משתמש בקורקינט להולך רגל עלולה לחשוף את הרוכב בפני תביעה משפטית אישית.
תאונת דרכים חייבת להיות לפי סעיף 1 לחוק הפיצויים התרחשות בה נגרם נזק גוף כתוצאה משימוש ברכב מנועי לצורך תחבורה.
רכב מנועי לפי הגדרת החוק באותו סעיף צריך להיות כלי המונע על פני הקרקע באמצעות כוח מכני לצורך תחבורה למעט כסאות גלגלים, מדרגות נעות ועגלות נכים.
הפסיקה הקיימת טרם הכריעה בשאלת היותו של הקורקינט רכב מנועי ולכן לא ברור האם קיימת להולך הרגל עילה לתביעה מכוח חוק הפיצויים, ברם במידה ומתקיימות הנסיבות הרלבנטיות יכול הנתבע להגיש תביעה נזיקית נגד רוכב הקורקינט.
למידע נוסף: חישוב פיצוייםלנפגעי תאונות דרכים
פסיקה לדוגמא
ע"א 2606/06 שפורן נ' תורג'מן- המערער נפגע מהתנגשות עם רכב בשעה שרכב על קורקינט חשמלי נגד כיוון התנועה בכביש בהרצליה פיתוח.
המשיבים דחו בהסדר פשרה את הדרישה של המערער לפיצוי משום שלטענת המשיבה 2 שהנה המבטחת של המשיב 1 הקורקינט הוא רכב מנועי ולכן אם לא היה למערער רישיון אליו לא קמה לו זכאות לפיצוי.
מסיבה זו הגיש המערער תביעות נגד המשיבים בעילה נזיקית ובעילה לפי חוק הפיצויים, כאשר שתי התביעות נדחו ובית המשפט קיבל את גרסת המשיבים שהקורקינט מהווה רכב מנועי.
לקריאה נוספת: נפגעת בתאונה - את מי תובעים?
בית המשפט העליון בראשותה של כבוד השופטת איילה פרוקצ'יה קבע שהקורקינט החשמלי אינו מהווה כלי רכב מנועי כהגדרת החוק ולכן החזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שיכריע ביתר השאלות הקשורות לחבות המשיבים לעניין הפיצוי לפי סעיף 2(א) לחוק.